#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. א באלו ג' דברים נחלקו שמאי והלל, ומה דעת חכמים בענין?	שמאי אומר מקב חלה והלל אומר מקביים, וחכמים אומרים קב ומחצה חייב בחלה משהגדילו המדות אמרו חמשת רבעים קמח חייבין בחלה, ר' יוסי אומר ה' פטורין ה' ועוד חייבין.</p><p dir='rtl'>הלל אומר מלא הין מים שאובים פוסלים את המקוה שחייב אדם לומר בלשון רבו, שמאי אומר תשעה קבין, וחכמים אומרים כשבאו ב' גרדיים משער האשפה שבירושלים העידו משום שמעיה ואבטליון ששלשה לוגין מים שאובין פוסלים את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם.</p><p dir='rtl'>שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן, והלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה, וחכמים אומרים מעת לעת ממעט ע''י מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעט על יד מעת לעת.</p><p dir='rtl'>[וכן נחלקו בסמיכה ביו&quot;ט אלא שלא חשיב שכבר נחלקו בזה רבותיהם, וכן בבוצר לגת נחלקו וחזר הלל והודה לשמאי.]	שבת טו.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. ב מי גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית?	יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן גזרו על גוש מארץ העמים לתלות, ורבנן דשמונים שנה גזרו גם על האויר לתלות, ובאושא תקנו על הגוש לשרוף.</p><p dir='rtl'>(בכלי זכוכית לא יישבו בגמרא האם יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן גזרו או רבנן דשמונים שנה, וביארו תוס' שה&quot;נ בתחילה גזרו לתלות ואח&quot;כ לשרוף, וה&quot;מ מתוכן אבל מאחוריהם איתא בגמרא שלא שורפים, והביא תוס' שיש שגרסו בגמרא בתחילה (בארץ העמים) שגזרו ולא קבלו מהם, ולפי זה אתי שפיר גם בכלי זכוכית)	שבת טו.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: כלי זכוכית מפני מה גזרו עליהם טומאה, ומה היא גדר טומאתם, ומדוע?	א&quot;ר יוחנן אמר ר&quot;ל הואיל ותחילת בריתם מהחול עשו אותם ככלי חרס, לכן אין להם טהרה במקוה ככלי חרס [ומה שמצאנו במשנה שיש חציצה ה&quot;מ כשהטיף לתוכן אבר וכר&quot;מ שאזל בתר מעמיד]. ומכיון שיש להם תקנה כשנשברו יש דברים שדומים לכלי מתכות ומטמאים מאחוריהם ככלי מתכות, אבל לא גזרו טומאה ישנה שהיא גופא דרבנן, ופשוטיהם טהורים דלא ככלי מתכות כדי שיהיה היכר שזה דרבנן.</p><p dir='rtl'>רב אשי אומר שהם ככלי חרס לכל דבר ומה שמטמאים מגביהם מפני שהם שקופים ותוכן כברם.	שבת טו:		ראשון
